משקולת הגעגוע

העולם גדול מדי כשאני לבד. ככה אני מרגישה. חיי לא פשוטים. כאב מגיע ואני מנסה להתגבר עליו. הסבל לוחץ על הגוף, הייסורים לוחצים על הנפש.

בעלילה הסוחפת של "משקולת הגעגוע", אשרת פרידמן מוצאת את עצמה ערב אחד מתמודדת עם אובדן של שני בני משפחה. חייה נסחפים למערבולת של ייסורים פיזיים ונפשיים כאחד.

נואשת לתשובות היא מנסה לחשוף את האמת, ומציעה את שיתוף הפעולה עם המשטרה בתקווה למצוא נחמה רגשית. בניגוד לדרמות טלוויזיה שבהן הצדק מהיר ותופסים את הרעים תוך פרק או שניים, המסע של אשרת משתרע על פני עונה שלמה, והעונה השנייה מתקרבת בצעדי ענק.

באופן מתסכל, התשובות חומקות ממנה ורשויות אכיפת החוק מייעצות לה שלא להמשיך בחקירה העצמאית שלה מחשש לביטחונה.

ויש עוד פרט חשוב שרק אשרת מודעת לו: שני האנשים שקשורים לרצח הולכים בחופשיות בעוד היא נשארת כלואה בתוך עצמה, בלי יכולת להשתחרר או לפחות לזכות בהפוגה קצרה מהסבל.

היא בעצם מנהלת מלחמה כפולה. חזית מול הכאב, הגעגוע והאובדן שמכתיבים את סדר יומה. וחזית מול אנשי המשטרה שלא עושים די כדי למצוא את הפושעים.

זהו רומן מתח שבמרכזו אישה המבקשת חיים שפויים לצד חיים בצל האבל הכבד, תוך ניסיון להביא לדין את הפושעים האכזריים.